בחזרה לעבר

בדרך כלל כשאני הולכת עם חברות שלי לקניות אני רגילה לשמוע: " מה זו החנות הזאת, כמו בגדים של סבתא שלי" אבל אחרי כמה פשפושים, כשאני מוצאת איזה פריט מגניב הן דווקא מפרגנות ולאט לאט אפילו מתחילות להיכנס לעניין. אני תמיד אומרת שזה כמו בירה, בהתחלה צריך להתרגל לטעם אבל אחרי שמתרגלים מתאהבים ואין דבר יותר טוב מבירה קרה.

 בעיקרון, ההגדרה של ווינטג' היא ביגוד אשר יוצר בין שנות ה-20 לשנות ה-80 של המאה ה-20, לעומת אופנת רטרו אשר מתייחסת בדרך כלל לביגוד חדש המחקה סגנונות אופנה מעידן קודם.

רוב אופנת הווינטג' היא בגדים מיד-שנייה, בגדים אשר נלבשו בעבר. אחוז קטן משוק אופנת הווינטג' מורכב מבגדים ישנים שלא נלבשו מעולם, מקורם בדרך כלל במלאי של חנויות, או מחסני ביגוד, שלא נמכר בעת שהבגד היה חלק מן האופנה העכשווית ובגדים אלו בד"כ ערכם גבוה יותר.

היתרון הכי גדול לדעתי הוא שכל פריט הוא ייחודי, מספיק לשים צעיף או נעל עם מראה קצת שונה כדי לשדרג את כל ההופעה, בנוסף לעובדה שזה הרבה יותר זול מאשר בגדים חדשים.

נקודות המכירה הנפוצות לבגדי וינטג' הם חנויות לבגדים משומשים, חנויות המתמחות באופנת וינטג', מחסני לבוש חינם (כגון, מחסני הלבשה של ארגון ויצ"ו בישראל), מכירות יד-שניה של אנשים פרטיים, שוק הפשפשים, שוק בצלאל ועוד. בנוסף, כל יום שלישי ושישי יש שוק שמוכרים בו רק בגדים , רהיטים ותכשיטי ווינטג' במחירים זולים.

הבעיה העיקרית באופנת ווינטג' לחלק מהאנשים היא שצריך לפשפש בין כל הבגדים עד שמוצאים פריטים שאוהבים אבל בשבילי זה חלק מההנאה, גם ההרגשה בסוף כשמוצאים משהו היא הרבה יותר מספקת.

אני ממליצה לא לשלב כמה פרטי וינטג' בלוק אחד כדי לא להיראות מתאמצת מדי ואפילו קורבן אופנה. כדאי לשלב תיק וינטג' מדליק ושמלה מודרנית או חולצת וינטג' וג'ינס חדש כך המראה עדיין מעודכן ולא מתאמץ מדי.